כב' השופט יונתן אברהם, מביהמ"ש המחוזיב נצרת, דחה בקשה לביטול פסק דין המורה על מחיקת התביעה על הסף והותיר את פסק הדין על כנו.
התביעה הוגשה בטענה לרשלנות רפואית במסגרת מעקב הריון שבסיומו נולד הקטין במומו. כתב התביעה הוגש שלושה ימים לפני חלוף תקופת ההתיישנות מבלי שהוא נתמך בחוות דעת רפואית. חרף ארכות חוזרות ונשנות לא פעלו התובעים לתיקון הפגם ובית המשפט נעתר לבקשת הנתבעת למחיקת התביעה על הסף.
בהמשך נעתר ביהמ"ש לבקשת התובעים לביטול פסק הדין ולמתן ארכה נוספת. על אף הארכה שניתנה לא הוגשה חוות הדעת, והתביעה נמחקה על הסף בשנית. בקשות נוספות לביטול פסק הדין ולמתן ארכה להגשת חוות דעת נדחו ופסק הדין נותר על כנו.
נפסק
בבקשה לביטול פסק הדין לא טרחו התובעים להוסיף בקשה להארכת המועד להגשת חוות דעת עד ליום הביטול ולהתיר הגשת מיידית - משום שגם כיום אין בידם חוות דעת.
ניהול תביעה זו ע"י התובעים מתקיים באופן רשלני ותוך בזבוז זמן שיפוטי יקר ערך, פעם אחר פעם. לתובעים נתנו אין ספור הזדמנויות להסיר את מחדליהם, לפנים משורת הדין ותוך התחשבות כי המדובר בקטין שבית המשפט מתחשב בצרכיו. על אף האמור, נמשכו המחדלים והתוצאה היא כי בחלוף שנתיים מיום הגשת התביעה, היא מצויה באותו מצב כמו ביום הגשתה ובאופן שלא ניתן לדון בה.
יש גבול למידת ההתחשבות בתובעים גם כשמדובר בעניינו של קטין ובמקרה דנן גבול זה נחצה.
תפיסת התקנות החדשות לגבי חלוקת משאבי בית המשפט ברורה ובהירה. לפי תפיסה זו על בית המשפט לגלות פחות סלחנות למי שמנהלים תביעתם תוך מחדלים מתמשכים ומתעלמים מהנחיות בית המשפט לגבי אופן ניהול ההליך שכן יש בכך כדי לגזול מיתרת ציבור המתיידינים משאב ציבורי יקר ערך בשל בזבוז זמן שיפוט של בית המשפט בהתעסקות עם מחדלי התובעים פעם אחר פעם.