נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים כב' השופט אהרון פרקש דחה תביעת הולדה בעוולה שיחסה לנתבעת רשלנות בניהול מעקב ההריון, בעטיה לא אובחנה בעובר תסמונת דאון.
התביעה נדחתה.
לא התחייבה הפניה לבדיקות שקיפות עורפית וסקירת מערכות מוקדמת – במועדים הרלוונטיים בדיקת חלבון עוברי הייתה בדיקת הסקר היחידה לאיתור תסמונות כרומוזומאליות ולא היה צורך לבצע בנוסף לה בדיקות סקר אחרות. יתר על כן, בדיקת חלבון עוברי שבוצעה היתה תקינה ולא הצדיקה בירור נוסף.
בדיקות שקיפות עורפית וסקירת מערכות המוקדמת לא היו חלק מסל הבריאות בשנים הרלוונטיות ולכן לא היתה חובה לבצען, ולא הוכח שניתן היה להפנות את התובעת לבדיקה שאינה בסל.
אף כי במועד ההיריון הייתה התובעת חיילת, עולה חדשה, בהריון ראשון ולא מתוכנן לא הוכח כי לא הבינה את ההסברים שניתנו לה אודות בדיקות ההיריון הנדרשות לרבות ביחס לבדיקות המבוצעות באופן פרטי.
הדרך היחידה לשלול תסמונת דאון באופן מוחלט היא באמצעות דיקור מי שפיר ומכאן שלא היה בשקיפות העורפית ובסקירה המוקדמת להוביל לאבחנה וודאית של תסמונת דאון.
נוכח תוצאה תקינה בבדיקת חלבון עוברי לא היתה הצדקה להפנות לדיקור מי שפיר
התובעים לא הצביעו על אינדיקציה רפואית שתצדיק הפניה לסקירת מערכות מכוונת.
אף כי הנתבעת לא שמרה את תמונות סקירת המערכות אין מקום להחלת דוקטרינת הנזק הראייתי. הוכח כי סקירת המערכות בוצעה בהתאם לפרקטיקה הנוהגת ולא הוחמץ במסגרתה ממצא עיבוי עורף שהיה מוביל לאבחון תסמונת דאון בעובר.
אף כי תמונות הסקירה החסרות נוגעות לשורש המחלוקת ישנן ראיות אחרות מהן ניתן ללמוד כי הבדיקה בוצעה כהלכה ולא הוחמץ ממצא של עורף מעובה ולכן אין מקום להעביר את נטל השכנוע אל כתפי הנתבעת.
במועדים הרלוונטים לא הייתה חובה לבדוק את עוביו של עורף העובר, לכן גם אם היו בנמצא תמונות סקירה המעידות על עורף מעובה, לא הייתה צומחת לתובעים כל תועלת ראייתית מן התמונות. דהינו, לא מתקיים קשר סיבתי בין הנזק הראייתי ליכולתם של התובעים להוכיח את תביעתם.